ב"ה שלום לכבוד הרב שליט"א.
אשמח לשמוע דעת הרב בנוגע לשימוש בסנני מים מהסוג המותקנים מתחת הכיור, אשר לכאורה בהם קשה להתיר מצד 'משמרת' משום שהמים יושבים שם משך זמן, ו'כוס' הראשונה של הסנן הם נעשים חומים ולא ראויים לשתיה כלל, וכן בסננים של ה'מיניבר' שהמים מעורבים בגרגירי הפחם ויושבים שם גם כן משך זמן, ובפתיחת המים בעצם נבררים המים מן הגרגירים.
שלום לכבוד הרב.
נסתפקנו בכולל בעניין עד הבדוק המבואר בסוף סי' קצ שדינו כראיה לחוש לו, באשה שבדקה באחד מימי הפרישה שלה בעד ונמצא דם ורק לאחר יומיים בא השפע, האם אמרינן דאזלינן בתר עיקר השפע או דלמא סו"ס חישינן בעד הבדוק לארגשה ולאו אדעתא או שנחוש לשני הימים. ואם יש חילוק אם לאישה אירע כמה פעמים אשר קודם בוא השפע ראתה ע"ג העד הבדוק בנידון הנ"ל.
תודה מראש.
לכבוד בית ההוראה שלום רב.
אני ורעייתי נשואים יחד כשנה וכמה חודשים, כשבמהלך השנה הראשונה נכנסה אשתי להריון ואחרי שלושה חודשים לערך נעשתה הפלה בגלל חסרון דופק ללא סיבה ידועה. כמה פעמים הרופאת נשים המליצה לעשות בדיקת סקר גנטי, ואמרה שאפשר לגלות על ידה גנים שאולי גורמים להפלה ושאפשר לטפל בהם במקרים מסוימים.
באופן כללי שמענו שאחר חתונה לא ראוי לעשות בדיקות מעין אלו ושיש לסמוך על הבורא, אמנם כיון שכמה פעמים הרופאת נשים המליצה כך, וגם לאור מה שנעשתה הפלה בעבר, שאלתנו לרב האם הרב ממליץ לעשות בדיקה זו?
עוד שאלתנו לרב, כיון שכבר זמן רב אחר ההפלה אשתי עדיין לא נכנסה להריון אם יש לרב איזו עצה או המלצה?
בברכת יגדיל תורה.
ראתה במשך כמה ימים כתמים על פד שחור בכמות שרחוקה מכמות של וסת אך כן בתדירות גבוהה (במשך יום שלם מספיק פד דקיק) בלי הרגשה מלבד הרגשת רטיבות שישנה בכל כתם רגיל, ממתי נחשב וסת? כי כמה שידוע לי יש כמות מסוימת שחוששים.
נ.ב משתמשת בהתקן קיילינה והכתמים התחזקו אחר הפסקת לקיחת פרימולוט נור שנלקח מספר שבועות.
לרב שליט"א.
אשה שנטמאה מכתם ביום החמישי לאבילותה או אבילות בעלה, האם לדעת הרמ"א יכולה לעשות הפסק טהרה בו ביום, כי לא שמשו מחמת איסור, דומיא דנטמאה בז' נקיים אחר מחזור או כשהמתינו מחמת ספק טומאה והתברר שטהור, או שרק בטומאת נדה אמרינן כן ולא באיסור צדדי שבזה אמרינן לא פלוג כמו לא שמשה בפועל בעלמא.
וכן מה הדין בזה לגבי יו"כ ות"ב להחשיבם כה' ימים. [מי שנטמאה מעד או כתם במוצאי כיפור או ת"ב האם יכולה לספור רק עוד ד' ימים].
ומה הדין בפרשו מסיבה רפואית, או כשלא חשו בטוב ומדעת לא שמשו. וכן באופן שהבעל לא היה בעיר. מה נכנס בתוך ה"לא פלוג" של הרמ"א ומתי יש להקל?
ייש"כ גדול מאד.
לכבוד הרב שליט"א. ברצוני לשאול:
א. לגבי בעל שהוא משמח את הבריות או שהוא רגיל עם אשתו בזה, האם בימי ההרחקות יהיה לו מותר לומר דברי שחוק וכדומיהם, דהרי כל הטעם שמא יביא לדבר עבירה והכא לא שייך דתמיד הוא מצוי.
ב. לגבי משחקים מה הגדר במה מותר ומה אסור, כלומר האם הוא משום קירבה או שהוא מטעם קלות ראש, שלכאורה אם רגיל הוא לשחק עמה ביום מן הימים כדורגל ופינג פונג ולא מרגיש בזה שום קורבה אלא הנאת משחק ותו לא, אי שרי.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
