בחור בישיבה שלמדתי בה, מונה לגבאי הת"ת, והיה אחראי על אסיפת הכספים בימי הפורים.
על פי התקנון כל בחור היה מגיע לו לפני חתונתו שלש אלף ש"ח, והנה הבחור הגבאי הגיע זמנו להתחתן, ומיד לאר חתונתו התברר שלקח הרבה מידי כסף שלא היה מגיע לו לקבל.
בחור אחד ניגש אליו, ושאל אותו על הענין. והוא טען שכיון שההורים שלו אין שלהם שום אפשריות לקנות לו את צרכי החתונה, כי כבר חיתנו יותר מתשעה ילדים לפניו, לכן לקח מדעתו כספים שלדעתו היו מגיעים לו. ועוד יותר טענתו, שהרי כסף זה לא שייך לישיבה אלא לבחורים, וא"כ למי יחזיר, הרי רוב הבחורים שהיו באותה עת כבר נישאו, ואולי לא היו צריכים בכלל את הכסף, אבל הוא לכאורה כסף שאין לו תובעים.
שלום וברכה. אני מטפל רגשי מוסמך ואני מטפל בין הייתר בכפייתיות.
יש אצלי בחורים עם כפייתיות בתפילה כך ששמו"ע לוקח להם חצי שעה והם בסבל נורא. רציתי מקורות הלכתיים על מנת להראות לבחורים שיירגעו...
אלו הדברים שאני צריך על מנת לפתור דברים שאני שומע אצלי בקליניקה:
א. שלא צריך להקפיד על כל מילה, וגם אם ייצא לא מדויק.
ב. שהשם לא מעניש אם לא כיוון טוב ועשה כל מה שיכול.
ג. שהנחת תפילין לא צריכה להיות מדויקת על המ"מ, ומספיק שישים לב לכלל מסוים וזהו.
ד. לא כל לכלוך קטן כמו אבק על השערות או על הזרוע מהווה חציצה.
ה. וכן אם לא התקלח והעור שלו טיפה שומני אין זה חציצה.
תודה רבה מראש, ויישר כוח על השיעורים המחכימים ובמיוחד על הסידרה ביו"ד ברמת בית שמש.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
עלתה לי קושיא כשלמדתי באבני שהם, לגבי וסת שאינו קבוע כתב שלפי הבית יוסף ע"פ הרשב"א א"צ בדיקה כלל מלבד בעונה בינונית, אלא שרוב האחרונים כתבו להצריכה בדיקה לכתחלה, וכן פשט המנהג.
והנה בשו"ע בסי' קפ"ט ס"ד לכאורה מוכח שלכתחלה צריכה בדיקה גם ביום חודש והפלגה שאינה קבועה, מדכתב שאם לא בדקה מותרת.
[ואפשר לדחות שהשו"ע רק העתיק לשון הטור שם וליה לא ס"ל, ודוחק. וגם א"כ צריך אז זה מחלוקת רשב”א וטור, ולא רק אחרונים שנחלקו על הב"י בהבנת הרשב”א].
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
לכבוד הרבנים החשובים שליט"א
בדין ברכת הנותן ליעף כוח כיצד אנו מברכים אותה הרי מרן בשו"ע (סימן מ"ו) כותב "יש נוהגין לברך הנותן ליעף כוח ואין דבריהן נראין" ולפי מרן אין לברך.
והרי קיבלנו הוראות מרן שפוסק כדעת הרא"ש שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה
והאר"י כותב שכן לברך.
ולכאורה כל מה שנהגנו בני הספרדים לברך זה בגלל האר"י וא"כ קשה הרי אנחנו בני הספרדים ובראשינו מרן רבינו הענק היביע אומר זי"ע ועוד פוסקים כי אומרים סב"ל נגד האר"י.
וא"נ שזה מנהג הרי קשיא לי שלכאורה הוא מנהג טעות שהרי מרן היבי"א פוסק בכמה פעמים שלא כהמנג וכדעת מרן השו"ע (לדוגמא בברכה על נרות שבת) ולכן נראה שנבטל לכאורה המנהג שהוא טעות.
וא"נ שמרן חזר בו הרי זה בדוחק רב ועצום שהרי מרן החיד"א כותב שאם מרן היה רואה דעת האר"י היה חוזר בו ולכאורה א"כ נאמר בכל ההלכות הכי. והכנסה"ג כותב ששמע ממישהו שמרן חזר בו בסוף ימיו ודי לנו במה שאנו רואים.
וא"נ שברה זאת מוזכרת בגאונים הרי בסידור רב האי גאון אינה מוזכרת.
וא"נ שהרי מוזכר בראשונים הרי קיבלנו שכל ברכה שאינה נזכרה בתלמוד אין מברכין אותה. ועוד שזה רק חמשה-שבעה ראשונים בלבד (ר"ד אבדרהם, סמ"ג, בעל העיטור, הטור, מחזור ויטרי ועוד)
והב"ח כותב (סימן מ"ו ס"ק ח') שגם לאשכנזים יורה שלא לברך ומ"מ אין למוחקה מהסידורים,
והגם שהגאון רבי אליהו מוילנא לא היה מברך כדאיתא בספר "מעשה רב"
וכבר אמרו שאין להקשות על מרן זי"ע משתי טעמים
א. כי בכל רגע שהיה כותב תשובה היה לפני כן יושב ומעביר את כל התורה מול עיניו.
ב. כי מרן כדרכו בקודש לא משאיר את המעיין בדברי תימה, אלא תמיד מפרש דבריו מבלי שיצטרך לביאור, ואם היה כאן קושיא גדולה לא היה נמנע מרן מלכתוב הטעם. אמנם אני לא מחפש להקשות על מרן אלא להבין דעתו בלבד.
השיב לי הגר"ח רבי שליט"T וז"ל "ועיין שו"ת יבי"א ח"ד סימן כ"ה ס"ק י"ד. שמיישב את הכל. וע"ש לא רק אם היה רואה אלא במציאות היה שמרן הב"י חזור בו. ע"ש.
וגם לישב חקירה גדולה, אם האר"י ז"ל זיע"א כוחו כמו תנא וכן אם קיבלנו את האר"י ז"ל. כמו קבלת מרן הב"י, או לא. כ"ז פלפולים ידועים ועכ"פ למעשה מברכים הנותן ליעף כוח וכנראה שזה משמיים נוצר מצד כזה אשר כל עם ישראל מברכים ברכה זו. ויש בזה חיזוק גדול באמונה. והתרגום (ישעיה מ. כ"ט) מבאר שהכוונה לצדיקים שעייפים מלימוד תורה נותן חכמה. וכן ביבי"א ח"ד סימן י"ח ס"ק א'. תורה מתשת ודע זה רק בהתחלה עי"ש. ויש לכוון בברכה זו ולבקש בלב כח לתורה וזיכו הרבים וקידוש השם תמיד. ועיין יבי"א שם בהוצאה החדשה בגליון בסוף הסימן על מעלת זיכו הרבים. ומה מעיד מרן זיע"א על עצמו.
בברכת התורה חיים רבי עיה"ק חולון"
וקשיא לן הרי זה מנהג טעות לכאורה וגם מה שייך לומר שזה מן השמיים.
הרה"ג שבתי לוי השיב לי וז"ל "במש''כ לשאול מדוע מברכין ברכת הנותן ליעף כח שהוא נגד השו''ע, עיין במש''כ בספר ברכת ה' ח''ד פ''ד סימן מח ובהערה 161, דמנהג זה מבוסס על מש''כ החיד''א (סימן מו אות לא) שמעיד שכך נתפשט המנהג ע''פ האר''י וגם מעידים שמרן חזר בו בסוף ימיו, וכ''כ גם בספר מטה יהודה, שרבים כך נהגו ומרן חזר בו בסוף ימיו. ובכה''ג אמרינן במקום מנהג שנתפשט לא אמרו סב''ל, אולם שאני נרות שבת שלא התפשט מנהג זה לנהוד כהרמ''א, וגם יסודתו היתה בטעות כי מדוע ננקוט רמ''א ונעזוב דברי השו''ע. משא''כ הכא נהגו כדעת האר''י ואין זה בטעות, ובמקום מנהג לא אמרינן סב''ל. והבן."
וקשה שלפי אחיו בכלל לא אומרים סב"ל נגד האר"י
ועוד שהרי גם יסדות מנהג לברך הנותן ליעף כוח הוא טעות.
ועוד השיב הרב יחיאל ברדא נר"ו
שלום וברכה,
בנוגע לשאלתכם בדין ברכת הנותן ליעף כח, שלכאורה יש לפסוק סב"ל נגד דברי האר"י ולומר שהמנהג לברך הוא בטעות. הרי זה ביאור דברי מו"ר הגר"ד יוסף שליט"א: אף שמצינו בכ"ד שאומרים על מנהג שיסודו בטעות ויש לבטלו, הרי זה דוקא באופן שאין לו סמך אמיתי בהלכה. משא"כ בנדו"ד שיש מקור לזה מדברי חלק מן הראשונים. ומה שהמנהג הוא נגד דברי השו"ע, אינה סיבה לבטלו, וכמו שמצינו במקומות רבים, שמנהג שקדם לפסק השו"ע, ויש לו יסוד בראשונים או פוסקים, יש לקיימו אף אם הוא נגד דברי השו"ע [ולדוגמא נציין לדברי השו"ע או"ח סי' רנ"ז ס"ח, בענין הטמנה בדבר המוסיף הבל ע"י דבר אחר, שאין אנו נוהגים כדבריו, וכמו שהעיר בזה כבר מרן זיע"א בשו"ת יבי"א].
בברכה מרובה
הרב יחיאל ברדה וכו'"
וגם כאן קשיא לי שהרי זה מנהג טעות ויסדתו בכמה ראשונים בודדים.
וחתנא דבי נשיאה הגאון ר' אהרון בוטבול השיב וז"ל
שלום וברכה!
כשיש מנהג שיסודו בהררי קודש ונהגו בו בכל הדורות ברצף, דור אחר דור, אין לבטלו בשום פנים ואופן.
הוכחה לדברנו שמהר"ם בן חביב פוסק להקל בדיני הטמנה ושהיה נגד מרן וטען שכך נהגו הספרדים, ועוד כמה דוגמאות.
ואולם המנהג שנהגו במרוקו לברך על הדלקת נרות לאחר ההדלקה לא התברר שהיה מנהג הספרדים מקדמא דנא, אלא להיפך.
בברכת הנותן ליעף כח, כל חכמי הספרדים נהגו לברך ברציפות בכל הדורות ממרן הב"י ועד דורנו.
בברכה
אהרן בוטבול"
וגם כאן קשיא לי שהרי המנהג שהיה בהדלקת נרות הוא לאר רק במרוקו ומסתמא היה לו סמך בהלכה ואע"פ כן ביטלנו.
בברכת התורה
האוחז בשולי גלימתו האדורה של גדול הדורות מרן זי"ע
שלום וברכה,
אשתי בהריון באמצע חודש שלישי, ובעקבות דימומים (קריש דם שנמצא ברחם - "המטומה" בשפה הרפואית) נטמאנו ועכשיו לאחר 5 שבועות בהם אנו אסורים היא עשתה בדיקה היום שזה היום השביעי של השבעה נקיים, והעד יצא לבן עם קצת הפרשה חומה.
רציתי לשאול מה הדין, והאם אשתי יכולה לטבול היום?
תודה רבה על העשייה המבורכת.
שלום וברכה, שאלה קצת מביכה אך אשמח לתשובה:
לגבי מה שאסור לנבל פה אף בזמני אישות בין בני הזוג, האם איסור זה חל רק על הגבר, או שגם לאשה אסור לדבר ככה?
ואם היא מדברת האם זה חמור, והאם צריך למנוע אותה מזה?
(לשם ההבהרה, הענין כשלעצמו בסדר מבחינת שנינו, ובפועל זה גם מוסיף לנו באישות, אבל רציתי לדעת אם זה מותר ע"פ ההלכה או שזה דבר בעייתי ויש להפסיק עם זה)
בתודה רבה
שלום וברכה לכבוד הרב.
אשתי ילדה ברוך השם לידה ראשונה, והיא בהיתר של הרב קיבלה אישור לאמצעי מניעה.
לאחרי שיחה עם הרופאת נשים היא אמרה לה משום שהיא מניקה ורוצה להמשיך להניק היא יכולה להשתמש בגלולות הנקראות DESOGESTREL (יש לציין שהיא ילדה לפני חודש וחצי).
כבר כמה ימים שהיא אינה רואה דימום אך בכל פעם שהיא עושה בדיקה של הפסק בטהרה יש דם על הבד. יש לציין שהיא לוקחת את הכדור כבר במשך שבוע.
רציתי לשאול האם ייתכן שזה בהשפעת הכדור? וכמו כן מה ניתן לעשות בנדון? תודה רבה.
שלום לכבוד הגר"מ פנירי שליט"א
האם ביום הטבילה של האשה מותר לבעל לעזור לאשתו בסידור המיטות:
1. לחבר את המיטות.
2. לצפות פוכים ולהציע סדינים.
3. לסדר לגמרי את המיטות לקראת שינה.
חשוב לציין שהיא עדיין מתארגנת בבית ולא טבלה, והאם כשהיא כבר הלכה למקוה הכל מותר?
תודה לכבוד הרב היקר, נהנים מאוד מהספר הנפלא והייחודי ביותר.
לכבוד הרה''ג שליט''א
רציתי לשאול איזה דברים שנוגעים מאד ובפרט בימים הנוראים.
א) מי ששוהה הרבה בתפלתו (בלא תחנונים רק במילים של התפלה) ומכח זה לא מספיק להתחיל שמונה עשרה ביחד עם הציבור, מה עליו לעשות, האם חייב להמתין עד סוף התפלה כדי לענות עד ברכו ואח"כ להתפלל ביחיד (באופן שגם אם מתחיל אם חזרת הש''ץ לא יספיק לומר מודים עם הציבור ולפעמים גם לא לענות קדיש)?
ב) עוד שאלה מה נקרא להתחיל ביחד עם הציבור?
ג) אם נמצא אחר יהיו לרצון הראשון ביוה"כ שאז שאומרים ''על חטא'' והש''ץ כבר הגיע לקדושה, האם חייב גם לסיים תפילתו כמו שכתב השו''ע בס' קכב לענין האוחז באלקי נצור?
תודה מראש וגח''ט.
שלום וברכה.
אשתי פנתה אליי אתמול (היום יום פרישה של העונה בינונית) ואמרה שיש גלולה שלוקחים יום אחרי שהתחיל לאחר לה הוסת והכדור מבטל את הקליטה אם נתפס הריון.
אני תמים מאד בדברים הללו!!! ואינני יודע מה זה והאם זה מותר להלכה או זה נחשב הפלה ואסור.
בגדול אומר, אני גרוש עם 8 בנים ובנות והיא גרושה עם 4 בנים בלבד בלי בת.
אשמח לתשובתכם, בהערכה רבה, יוסף.
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
